הביתה – דפש מוד
הנה לו שיר מצידה המפוקפק של העיר
שם הצליל הכי עצוב כורך אותי לאדמה
והוא הולם מבפנים ונועץ אותי עמוק למטה
הנה לו דף מהשלב הכי ריק
כלוב או הצלב הכי כבד שנוצר
מדד מן המלכודת הקטלנית ביותר שהונחה
ואני מודה לך שהבאת אותי לכאן
שהראת לי את הבית
ששרת את הדמעות האלו
סוף סוף, מצאתי שאני שייכת לכאן
החום והסדינים עם הריח המתוק חולני
שניצמדים מאחור לברכי וכפות רגלי
אני טובעת לצלילו של מקצב מיואש
ואני מודה לך שהבאת אותי לכאן
שהראת לי את הבית
ששרת את הדמעות האלו
סוף סוף, מצאתי שאני שייכת לכאן
מרגיש כמו בית
הייתי צריכה לדעת
מהנשימה הראשונה
אלוהים שולח את החבר היחיד שאני קוראת לו שלי
מעמידה פנים שאכפר בפעם הבאה
ואתחבר לסוף השורה המהוללת
ואני מודה לך שהבאת אותי לכאן
שהראת לי את הבית
ששרת את הדמעות האלו
סוף סוף, מצאתי שאני שייכת לכאן
